יום שישי, 10 בדצמבר 2010

ברוך שובך אחינו הגדול

החלטתי להתחיל את הפוסט הראשון בבלוג זה בתחילת העונה השלישית של ה'אח הגדול'.

פסקה ראשונה מוקדשת לעמיר, הבחורצ'יק שבשבילו נולד המשפט: "אפשר להוציא את הבחור מהצבא, אבל אי אפשר להוציא את הצבא מהבחור".
תפסתי בחצי אוזן את השיחה בינו לבין סיוון (זו שלומדת מדעי המוח), על הדרך הנכונה לשתות תה. נכון, אני לא שם, כי אם כן הייתי, הייתי עונה לו: "אתה יודע שיש דרכים להוציא ממך את הפריקיות של השליטה שלך?" בחצי חיוך... אין מה לעשות, הוא עדיין יפה. פשוט שישמור על הפה שלו סגור.

אז יאללה, הגיע זמני להתחיל להכיר את הדמויות, ולהוציא ניתוח אישיות לא מקצועי ולא מתיימר להיות, רק נקודת מבט שלי, בחורה שצופה.
הרי בשביל זה הם שם, לא? שנאהב אותם, שנכעס עליהם, שנזדהה קשות עם חלקים באישיות שלהם, דפוסי התנהגות, שנתרגז ביחד איתם, שנתאהב, נתחרמן ונשלח אסאמאסים בעדם.

ויוה ל"אח הגדול"!

2 תגובות:

  1. 3> מאמי אהבתי ממש את מה שכתבת אך עמיר הוא בן אדם רע.. הוא פגע בסיון א' וכל הבית ישנא אותו.. חבל !

    השבמחק
  2. אני לא בטוחה שהוא כזה נורא, הוא בחור טוב, אף נבון, עם אי אלו בעיות של OCD (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית), הוא שתלטן ויש לו נטייה ל"שחק" עם אנשים על מנת להכיר את השטח, ללמוד תגובות של אנשים, וזו דרכו להתמודד עם העולם..
    וכמובן זו גם דרכו להתמודד עם בית ה"אח הגדול" ויושביו, בעיניי זה נראה כי הוא מתייחס לעולם כאל מבצע צבאי.. לסמן מטרה, להתנפל עליה, להניף דגל טריטוריה ולעבור למטרה הבאה.

    יש לו בעיות אמון קשות, והמון חשדנות וחזות שנראית מרוחקת, אבל משהו בתוכו משרה חינניות שלדעתי תצא עם הזמן.. הוא אמנם נוטה להתמודד ולהתנהג באגרסיביות ושתלטנות, אבל בתכלס, הזמן יעשה את שלו.. ומשהו כבר יהווה את הטריגר שישבור לו את הפאסון והאתוס המאצואיסטי ויוציא את ה"עמיר" האמיתי החוצה לעיניי כל הצופים לראות.

    בהתחלה ממש לא חיבבתי את עמיר, הוא הזכיר לי כמעט כל בחור שני המאכלס את תל אביב (בטווח גילו). ה"מאסטר", ה"מנהל", זה שיקסים את מי שזו לא תהיה, ידבר בשפה שתשבה לבבות ואז ידפדף אותן הלאה.. אך מתחת לפני השטח, זוהי דרך ההשרדות שלו עם העולם שבו הוא חי, אם הדרך נכונה או לא, אני איתך במחשבה שזו דרך נוראית להתנהל בעולם. אך, אני אופטימית ומחכה לראות שהקרח שעוטף את ליבו יישבר וסוף סוף נכיר את האינטימיות שמתרחשת בינו לבין עצמו.

    לדעתי הוא זז על קו איפיון ליהוק הדמויות הזהה לשי (האח הגדול - עונה ראשונה) ולסער (האח הגדול העונה ה-2), כלומר, המאצ'ו המצליחן הישראלי האולטימטיבי... אבל איפה ששי כן פרח מאותה רובריקה של דמות והפתיע את כולנו, בעיקר את עצמו... ואיפה שסער נכשל (כי הוא פשוט התגלה כחסר תקנה ובעל אישיות עלובה ופתטית). לדעתי, עמיר יפרח מהדמות שהוא מייצג, מהדמות שאותה הוא חי, ויתגלה כאדם עם עוד כמה ממדים באישיות.

    בכל זאת, קצת יותר משבוע מהכניסה לבית האח הגדול עבר, והוא כבר קיבל בפתיחות את העובדה שוואלה, יש מצב שהניקיון הכפייתי שלו והשאיפה המוגזמת לסדר יכולות להוות הפרעה פסיכולוגית ברמה זו או אחרת..

    אני אומרת שיש פוטנציאל בעמיר, עם פתיחות מצידו, החוויה הזו של הכניסה לבית האח הגדול רק תפתח אותו לאופקים חדשים. הוא ממש לא הפייבוריט האישי שלי, ממש לא הטעם שלי, אבל בסופו של יום, אני בספק אם הוא אדם רע, כולה ילד טוב שמנסה להוכיח לעולם כמה מוצלח הוא.
    אבל זה כבר דיון בינו לבין הפסיכולוג.. :)

    תודה על התגובה, מקווה שתמשיכי להנות מהבלוג. :)

    השבמחק